ראשי
מידע כללי
תפילות

"שער השמיים" - מעלת התפילה בבית המקדש

בית המקדש הינו מקום השראת השכינה שעליו נאמר "וזה שער השמיים", וכבר התפלל על כך שלמה המלך שיתקבלו כל התפילות של כל האנשים ובכל המצבים כפי שכתוב (מלכים א ח-מח) "וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ אַרְצָם אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבוֹתָם הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנִיתִי לִשְׁמֶךָ".

כדי לאפשר להמוני העולים להתפלל בסדר ובקדושה, הוסדרו בתי כנסת באזורים השונים בהר הבית ובעזרת נשים, בהתאם לדרגות הטהרה.

מוקדי מניינים וזמנים

מוקדי התפילה מפוזרים ברחבי ההר כדי למנוע צפיפות סביב העזרות ולאפשר לכלל העולים – טהורים וטמאי מת כאחד – למצוא מקום תפילה.
שימו לב: הכניסה לאזור ה"חיל" ו"עזרת נשים" מותרת אך ורק לטבולי יום (ללא טומאת זיבה/נידה).

בתי הכנסת פתוחים לתפילה וללימוד בכל שעות היממה במשך כל השנה.

תפילת שחרית
מול שער ניקנור ברחבת עזרת נשים
עם הנץ
כלל בתי הכנסת בהר הבית רחבת הר הבית
רציף (החל מהנץ)
מניין כהנים ומשמרות לשכת הגזית
לאחר תמיד של שחר
תפילת מנחה
כלל בתי הכנסת בהר הבית רחבת הר הבית
רציף (ממנחה גדולה)
מול שער ניקנור ברחבת עזרת נשים
מנחה קטנה
מניין כהנים ומשמרות לשכת הגזית
לאחר הדלקת המנורה
תפילת ערבית
כלל בתי הכנסת בהר הבית רחבת הר הבית
רציף (החל מהשקיעה)
לאחר נעילת שערים מול שער ניקנור (עזרת נשים)
לאחר נעילת שערים
מניין כהנים ומשמרות לשכת הגזית
כרבע שעה לפני חצות

הלכות ייחודיות לתפילה בהר הבית

התפילה במקום המקדש שונה מדיני התפילה בבית כנסת רגיל. אנא קראו והקפידו על ההלכות הבאות טרם תפילתכם:

אין עונים "אמן" במקדש

במקדש לא עונים אמן אחר הברכות. במקום זאת, הקהל עונה: "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד" לאחר כל ברכה של שליח הציבור או הכהנים.

תפילה ללא נעלי עור

חל איסור חמור להיכנס להר הבית בנעלי עור. יש להגיע מראש בנעלי בד/גומי/שעם ולהתפלל עימם, או להפקידם בשמירת החפצים בכניסה.

איסור השתחוויה על אבן

"ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחוות עליה". מותר להשתחוות בפישוט ידים ורגליים רק בעזרה, אך בשאר הר הבית חובה להניח חציצה (כגון בגד או מחצלת) בין הפנים לרצפת האבן (ויש שיטות שונות בזה).

קלות ראש ו"קיפנדריא"

אין להיכנס להר הבית עם תרמיל, ארנק או אבק על הרגליים. כמו כן, אסור לעבור בהר הבית רק כדרך קיצור ("קיפנדריא"), אלא הכניסה חייבת להיות לשם מצווה ותפילה.

"וַהֲבִיאוֹתִ֞ים אֶל-הַ֣ר קָדְשִׁ֗י וְשִׂמַּחְתִּים֙ בְּבֵ֣ית תְּפִלָּתִ֔י עוֹלֹתֵיהֶ֧ם וְזִבְחֵיהֶ֛ם לְרָצ֖וֹן עַֽל-מִזְבְּחִ֑י כִּ֣י בֵיתִ֔י בֵּית-תְּפִלָּ֥ה יִקָּרֵ֖א לְכָל-הָעַמִּֽים"
(ישעיהו נ"ו, ז')