כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים
בית המקדש הינו מקום השראת השכינה שעליו נאמר "וזה שער השמיים", וכבר התפלל על כך שלמה המלך שיתקבלו כל התפילות של כל האנשים ובכל המצבים כפי שכתוב (מלכים א ח-מח) "וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ אַרְצָם אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבוֹתָם הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנִיתִי לִשְׁמֶךָ".
כדי לאפשר להמוני העולים להתפלל בסדר ובקדושה, הוסדרו בתי כנסת באזורים השונים בהר הבית ובעזרת נשים, בהתאם לדרגות הטהרה.
מוקדי התפילה מפוזרים ברחבי ההר כדי למנוע צפיפות סביב העזרות ולאפשר לכלל העולים – טהורים וטמאי מת כאחד – למצוא מקום תפילה.
שימו לב: הכניסה לאזור ה"חיל" ו"עזרת נשים" מותרת אך ורק לטבולי יום (ללא טומאת זיבה/נידה).
בתי הכנסת פתוחים לתפילה וללימוד בכל שעות היממה במשך כל השנה.
התפילה במקום המקדש שונה מדיני התפילה בבית כנסת רגיל. אנא קראו והקפידו על ההלכות הבאות טרם תפילתכם:
במקדש לא עונים אמן אחר הברכות. במקום זאת, הקהל עונה: "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד" לאחר כל ברכה של שליח הציבור או הכהנים.
חל איסור חמור להיכנס להר הבית בנעלי עור. יש להגיע מראש בנעלי בד/גומי/שעם ולהתפלל עימם, או להפקידם בשמירת החפצים בכניסה.
"ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחוות עליה". מותר להשתחוות בפישוט ידים ורגליים רק בעזרה, אך בשאר הר הבית חובה להניח חציצה (כגון בגד או מחצלת) בין הפנים לרצפת האבן.
אין להיכנס להר הבית עם תרמיל, ארנק או אבק על הרגליים. כמו כן, אסור לעבור בהר הבית רק כדרך קיצור ("קיפנדריא"), אלא הכניסה חייבת להיות לשם מצווה ותפילה.
"כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם"
בחרו את הפעולה המבוקשת:
שאלתכם תועבר לחכמי הסנהדרין.
פניות בנושא זמני פתיחה, נגישות, תרומות להקדש או ענייני מינהלה.