הדרכה והסבר להבאת קרבן עולה

שחיטת קרבן עולה

מהות הקרבן:

קרבן עולה הינו קרבן שעולה כליל לה' ואין בה אכילה כלל, למעט עור הבהמה שהולכת לכהנים שעובדים ביום ההקרבה.
קרבן העולה מכפר על מצוות עשה ועל לא תעשה הניתק לעשה.

העולה היא ברמת קדושה של "קדש הקדשים" וטעונה שחיטה (וסמיכה) בצפון המזבח.

עולת היחיד

ישנם מספר סוגי קרבן עולה שהיחיד מביא:

עולת נדבה

קרבן עולה שמחליט האדם להביאו ללא סיבה המחייבת. ניתן להביאו מן הבקר (פר או עגל), מן הצאן (איל, שעיר, גדי וטלה), או מן העוף (תורים או בני יונה).

עולת ראייה

קרבן עולה שחייב להביא כל אדם בשעה שעולה לרגל. ניתן להביאו מן הבקר, מן הצאן, או מן העוף (תורים/בני יונה).

עולת יולדת

לאחר ימי טהרתה מביאה כבש לעולה, וביולדת ענייה מביאה תור או בן יונה.

עולת מחוסרי כפרה

  • מצורע: לאחר שנטהר מביא כבש לעולה (עני מביא תור או בן יונה).
  • זב/זבה: לאחר טהרתם מביאים תור או בן יונה.

עולת נזיר

נזיר הנטמא מביא תור או בן יונה. נזיר שסיים את נזירותו מביא כבש לעולה.

עולת עולה ויורד

המביא לקרבן חטאת "עולה ויורד" תורים או בני יונה, עושה אחד מהם קרבן עולה.

עולת הגר

גר שמתגייר חייב להביא קרבן עולה. ניתן להביאו מן הבקר (פר/עגל), הצאן, או מן העוף.

עולות ציבור

ישנם קרבנות עולה אותם הציבור כולו מחוייב להביא יחד (מכספי מחצית השקל):

קרבן תמיד

יש חובה להקריב בכל יום שני כבשים לעולה: אחד בבוקר ואחד בין הערבים.

מוספים

בחגים ובראש חודש ישנם קרבנות מוספים מיוחדים, שברובם המוחלט הינם קרבן עולה.

עולה הבאה עם העומר

ביום ט"ז ניסן מקריבים את מנחת העומר, ועמו מביאים כבש לעולה (להרחבה עיין כאן).

עולה עם שתי הלחם

בחג השבועות מביאים את שתי הלחם, ועמו מקריבים פר, שני אילים ושבעה כבשים לעולה (להרחבה עיין כאן).

פר עבודה זרה

כשהורו הסנהדרין בשוגג היתר לעבודה זרה וציבור חטא, מביאים פר לעולה (בנוסף לשעיר החטאת).

עולות קיץ המזבח

כאשר המזבח פנוי ואין קרבנות אחרים להקריב, על מנת שלא יהיה המזבח בטל, מקריבים עולות מכספי ציבור.

סדר הקרבת הקרבן

מכיון שכאמור קרבן זה הינו קדש קדשים, הוא טעון שחיטה וסמיכה בצפון העזרה. הסמיכה נעשית ע"י הבעלים כשבשעת הסמיכה יש להתוודות על ביטול מצוות עשה (בעולת ציבור אין סמיכה).

השחיטה כשירה בזר (ישראל) למעוניינים. לאחר השחיטה מקבלים את הדם, מוליכים למזבח וזורקים על המזבח בחציו התחתון בזריקה הנקראת "שתים שהן ארבע", כלומר הכהן זורק בפינות המזבח המזרחית-צפונית ובמערבית-דרומית, כך שהדם מגיע לארבעת צדדי המזבח.

לאחר מכן מפשיטים את עור הבהמה בבית המטבחיים ומנתחים אותו לאיברים ושוטפים את הקרב והכרעיים (פעולות אלו כשרות בזר).
מביאים את האיברים לכבשׁ, מולחים אותם, מעלים לראש המזבח ומקטירים את הכל לאש. עור העולה הולך לכהנים.

הקרבת עולת העוף

בעולת העוף אין סמיכה. היא טעונה מליקה ע''י כהן דווקא (לא שחיטה), בקרן הדרומית-מזרחית של המזבח, ולאחר המליקה ממצים (סוחטים) את כל דמה על קיר המזבח בחציו העליון.

לאחר מכן הכהן מולח את הראש ומקטיר אותו. בשאר הגוף, קודם יש להסיר את המוראה (זפק) ואת הנוצה ואת בני המעיים ולהשליכם ל"בית הדשן", ואח''כ הכהן מולח גם את גוף העוף ומקטיר.

נסכים

בהבאת קרבן עולה מן הבהמה יש חובה להביא גם 'נסכים' (אם כי אין חובה להביאם בדיוק באותו היום של הקרבת הבהמה).
הנסכים כוללים יין לניסוך, שמן וסולת לבלילה, כאשר הכמות משתנה לפי סוג וגודל הבהמה.
כמו כן, ניתן להזמין ולשלם על הנסכים כאן באתר מראש, או לקנותם בלשכת החותמות בבית המקדש.

לפרטים מלאים על נסכים לחץ כאן
"וְהִקְרִ֨יב הַכֹּהֵ֤ן אֶת-הַכֹּל֙ וְהִקְטִ֣יר הַמִּזְבֵּ֔חָה עֹלָ֣ה ה֗וּא אִשֵּׁ֛ה רֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַֽיהוָֹֽה"
(ויקרא א', י"ג)