הדרכה והסבר להבאת קרבן עולה

שחיטת קרבן עולה

מהות הקרבן:

קרבן עולה הינו קרבן שעולה כליל לה' ואין בה אכילה כלל, למעט עור הבהמה שהולכת לכהנים שעובדים ביום ההקרבה.
קרבן העולה מכפר על מצוות עשה ועל לא תעשה הניתק לעשה.

העולה היא ברמת קדושה של "קדש הקדשים" וטעונה שחיטה (וסמיכה) בצפון המזבח.

עולת היחיד:

ישנם מספר סוגי קרבן עולה שהיחיד מביא:

עולת נדבה

קרבן עולה שמחליט האדם להביאו ללא סיבה המחייבת. ניתן להביאו מן הבקר (פר או עגל), מן הצאן (איל, שעיר, גדי וטלה), או מן העוף (תורים או בני יונה).

עולת ראייה

קרבן עולה שחייב להביא כל אדם בשעה שעולה לרגל. ניתן להביאו מן הבקר, מן הצאן, או מן העוף (תורים/בני יונה).

עולת יולדת

לאחר ימי טהרתה מביאה כבש לעולה, וביולדת ענייה מביאה תור או בן יונה.

עולת מחוסרי כפרה

  • מצורע: לאחר שנטהר מביא כבש לעולה (עני מביא תור או בן יונה).
  • זב/זבה: לאחר טהרתם מביאים תור או בן יונה.

עולת נזיר

נזיר הנטמא מביא תור או בן יונה. נזיר שסיים את נזירותו מביא כבש לעולה.

עולת עולה ויורד

המביא לקרבן חטאת "עולה ויורד" תורים או בני יונה, עושה אחד מהם קרבן עולה.

עולת הגר

גר שמתגייר חייב להביא קרבן עולה. ניתן להביאו מן הבקר (פר/עגל), הצאן, או מן העוף.

עולות ציבור:

ישנם קרבנות עולה אותם הציבור כולו מחוייב להביא יחד:

קרבן תמיד

יש חובה להקריב בכל יום שני כבשים לעולה: אחד בבוקר ואחד בין הערבים.

מוספים

בחגים ובראש חודש ישנם קרבנות מוספים מיוחדים, שברובם המוחלט הינם קרבן עולה.

עולה הבאה עם העומר

ביום ט"ז ניסן מקריבים את מנחת העומר, ועמו מביאים כבש לעולה (להרחבה עיין כאן).

עולה עם שתי הלחם

בחג השבועות מביאים את שתי הלחם, ועמו מקריבים פר, שני אילים ושבעה כבשים לעולה (להרחבה עיין כאן).

פר עבודה זרה

כשהורו הסנהדרין בשוגג היתר לעבודה זרה וציבור חטא, מביאים פר לעולה (בנוסף לשעיר החטאת).

עולות קייץ המזבח

כאשר המזבח פנוי ואין קרבנות אחרים להקריב, על מנת שלא יהיה המזבח בטל, מקריבים עולות מכספי ציבור.

הקרבת הקרבן:

מכיון שכאמור קרבן זה הינו קדש קדשים, הוא טעון שחיטה וסמיכה בצפון. הסמיכה נעשית ע"י הבעלים כשבשעת הסמיכה יש להתוודות על ביטול מצוות עשה (בעולת ציבור אין סמיכה).
השחיטה כשירה בזר למעוניינים. לאחר השחיטה מקבלים את הדם ומוליכים וזורקים על המזבח בחציו התחתון בזריקה הנקראת "שתים שהן ארבע", כלומר שזורק בפינות המזבח המזרחית צפונית ובמערבית דרומית.

לאחר מכן מפשיטים את עור הבהמה בבית המטבחיים ומנתחים אותו לאיברים ושוטפים את הקרב והכרעיים, פעולות אלו כשרות בזר.
מביאים את האיברים לכבשׁ ומולחים, מעלים לראש המזבח ומקטירים את הכל. עור העולה הולך לכהנים.

הקרבת עולת העוף

בעולת העוף אין סמיכה. היא טעונה מליקה ע''י כהן דווקא, בקרן דרומית מזרחית של המזבח, ולאחר המליקה ממצים את כל דמה על המזבח בחציו העליון.
לאחר מכן מולחים את הראש ומקטירים. בשאר הגוף, קודם יש להסיר את המוראה והנוצה ואת בני המעיים שמושלכים ל"בית הדשן", ואח''כ מולחים גם אותו ומקטירים.

נסכים:

בהבאת קרבן עולה מן הבהמה יש חובה להביא גם נסכים (אין חובה להביאם בדיוק באותו היום).
הנסכים כוללים יין שמן וסולת כאשר הכמות משתנה לפי סוג הבהמה.
כמו כן ניתן להזמין את הנסכים כאן באתר מראש או לקנותם בבית המקדש.

לפרטים נוספים ומלאים על נסכים לחץ כאן
"וְהִקְרִ֨יב הַכֹּהֵ֤ן אֶת-הַכֹּל֙ וְהִקְטִ֣יר הַמִּזְבֵּ֔חָה עֹלָ֣ה ה֗וּא אִשֵּׁ֛ה רֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַֽיהוָֹֽה"
(ויקרא א, י"ג)