הדרכה והסבר להבאת קרבן עולה

מהות הקרבן:

קרבן עולה הינו קרבן שעולה כליל לה' ואין בה אכילה כלל, למעט עור הבהמה שהולכת לכהנים שעובדים ביום ההקרבה.
קרבן העולה מכפר על מצוות עשה ועל לא תעשה הניתק לעשה.
העולה היא ברמת קדושה של "קדש הקדשים" וטעונה שחיטה (וסמיכה) בצפון.

סוג הקרבן:

ישנם כמה סוגי קרבן עולה שהיחיד מביא:
• עולת נדבה - קרבן עולה שמחליט האדם להביאו ללא סיבה המחייבת, ניתן להביאו מן הבקר - פר או עגל, ומן הצאן - איל שעיר גדי וטלה, כמו כן הוא בא מן העוף - תורים או בני יונה.
• עולת ראייה - קרבן עולה חייב להביא כל אדם בשעה שעולה לרגל, ניתן להביאו מן הבקר - פר או עגל, ומן הצאן - איל שעיר גדי וטלה, (כמו כן הוא בא מן העוף - תורים או בני יונה).
• עולת יולדת - לאחר ימי טהרתה מביאה כבש לעולה, וביולדת ענייה מביאה תור או בן יונה.
• עולת מצורע - לאחר שנטהר מביא כבש לעולה, ובמצורע עני מביא תור או בן יונה.
• עולת הזב - לאחר שנטהר מביא תור או בן יונה.
• עולת הזבה - לאחר שנטהרת מביאה תור או בן יונה.
• עולת נזיר - נזיר הנטמא מביא תור או בן יונה, וכן נזיר שסיים את נזירותו מביא כבש לעולה.
• עולת עולה ויורד - המביא לקרבן חטאת "עולה ויורד" תורים או בני יונה, עושה אחד מהם קרבן עולה.
• עולת הגר - גר שמתגייר חייב להביא קרבן עולה, ניתן להביאו מן הבקר - פר או עגל, ומן הצאן - איל שעיר גדי וטלה, כמו כן הוא בא מן העוף - תורים או בני יונה.

ישנם גם עולות ציבור, אותם הציבור חייב להביא:
• קרבן תמיד - יש חובה להקריב בכל יום שני כבשים, אחד בבוקר ואחד בין הערבים.
• מוספים - בחגים ובראש חודש ישנם קרבנות מוספים שברובם הינם קרבן עולה, (לפירוט ראה בלשונית "לוח אירועים").
• עולה הבאה עם העומר - ביום ט"ז ניסן מקריבים את קרבן העומר ועמו מביאים כבש לעולה, (להרחבה עיין כאן).
• עולה הבאה עם שתי הלחם - בשבועות מביאים את קרבן שתי הלחם ועמו מקריבים פר, שני אילים ושבעה כבשים, (להרחבה עיין כאן).
• פר עבודה זרה - כשהורו הסנהדרין בשוגג היתר לעבודה זרה מביאים פר לעולה (בנוסף לשעיר החטאת).
• עולות קייץ המזבח - כאשר אין קרבנות להקריב, ע"מ שלא יהיה המזבח בטל, מקריבים עולות מכספי ציבור.

הקרבת הקרבן:

מכיון שכאמור קרבן זה הינו קדש קדשים, הוא טעון שחיטה וסמיכה בצפון, הסמיכה נעשית ע"י הבעלים כשבשעת הסמיכה יש להתוודות על ביטול מצוות עשה (בעולת ציבור אין סמיכה), השחיטה כשירה בזר למעוניינים, לאחר השחיטה מקבלים את הדם ומוליכים וזורקים על המזבח בחציו התחתון בזריקה הנקראת "שתים שהן ארבע", כלומר שזורק בפינות המזבח המזרחית צפונית ובמערבית דרומית.
לאחר מכן מפשיטים את עור הבהמה בבית המטבחיים ומנתחים אותו לאיברים ושוטפים את הקרב והכרעיים, פעולות אלו כשרות בזר. מבאים את האיברים לכבשׁ ומולחים ומעלים לראש המזבח ומקטירים, עור העולה הולך לכהנים.

בעולת העוף אין סמיכה והיא טעונה מליקה ע''י כהן דוקא בקרן דרומית מזרחית של המזבח, לאחר המליקה ממצים את כל דמה על המזבח בחציו העליון.
לאחר מכן מולחים את הראש ומקטירים, בשאר הגוף קודם יש להסיר את המוראה והנוצה ואת בני המעיים שמושלכים לבית הדשן, ואח''כ מולחים גם אותו ומקטירים.

נסכים:

בהבאת קרבן עולה מן הבהמה יש חובה להביא נסכים (לא דוקא באותו היום).
הנסכים כוללים יין שמן וסולת כאשר הכמות משתנה לפי סוג הבהמה.
כמו כן ניתן להזמין את הנסכים כאן באתר או לקנותם בבית המקדש.
לפרטים נוספים ראה בלשונית "נסכים".