מטרת בירור יוחסין
הסנהדרין הגדולה, המונה שבעים ואחד דיינים ויושבת בלשכת הגזית, אמונה על ניהול "ספר היוחסין הלאומי". באגף זה מבררים שני תחומים עיקריים שדורשים ייחוס טהור ומדויק מדור לדור:
בירור כהונה לעבודה
לפני שכהן רשאי לגשת לעבודת המזבח, עליו לעבור בירור מקיף וקפדני כדי לוודא שרשרת דורות טהורה עד אהרן הכהן, ללא כל פגם הלכתי או נישואי איסור (כגון חללות).
בירור שבט לנחלה
עם חזרת העם לנחלותיו, כלל ישראל נדרשים להציג את ייחוסם לשבטי ישראל המקוריים על מנת לקבל אישור זכאות ורישום בטאבו בנחלת השבט הייעודית להם.
פסק הדין
הכרעת הסנהדרין מתקבלת במעמד אישי אל מול המבקש בלשכת הגזית. התוצאה וההשלכות משתנות בהתאם למעמדו של המבקש ולמטרת הבירור (כהונה לעבודה או ישראל לנחלה):
לובש לבנים נכנס ומשמש בבית המקדש
כהן שיוחסין שלו נמצאו נקיים מכל רבב, זוכה ללבוש את בגדי הכהונה ולהכנס לעזרה לעבודת הקורבנות עם אחיו. באותו יום עושים יום טוב, ומברכים: "בָּרוּךְ הוּא, שֶׁלֹּא נִמְצָא פְסוּל בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן."
לובש שחורים ויוצא
כהן שנמצא פגם בשושלת היוחסין שלו הפוסלו מן העבודה מוגדר כ"חלל" ופסול לעבודת המקדש. נוהגים ללבוש שחורים ולהתעטף שחורים כאות אבל.
מיוחס לשבטו וכשר
ישראל שהוכיח את שלשלת יוחסיו במדויק ללא פגם. בית הדין מנפיק עבורו "אגרת יוחסין" רשמית החתומה בחותם הסנהדרין. אגרת זו משמשת כאסמכתא משפטית לפתיחת תיק בטאבו השבטי לקבלת נחלה, ומאשרת את כשרותו המוחלטת לבוא בקהל.
מעוכב יוחסין / פסול
ישראל שייחוסו נקטע, לא הוכח כדין, או שנמצא בו פסול קהל. הוא אינו מורשה להירשם בטאבו בנחלות השבטים, ודינו מועבר לרישום ב"ספר מעוכבי היוחסין" המגביל אותו בנישואין לקהל, עד לבירור נוסף או עד להכרעת אליהו הנביא.
פתיחת תיק יוחסין והגשת ערעור
אגף היוחסין בלשכת הגזית מאפשר לכם להגיש בקשה רשמית לפתיחת תיק בירור (הן לכהנים המבקשים אישור עבודה, והן לישראלים המבקשים אישור נחלה בטאבו), או להגיש ערעור על החלטת בית הדין במידה והתגלו מסמכים חדשים המעידים על טהרת המשפחה.
"וְאַתֶּ֧ם תִּֽהְיוּ-לִ֛י מַמְלֶ֥כֶת כֹּֽהֲנִ֖ים וְג֣וֹי קָד֑וֹשׁ"
(שמות י"ט, ו')