הדרכה והסבר להבאת קרבן חטאת

מהות הקרבן:

קרבן חטאת הוא בא לכפר על חטא המחייב הבאת חטאת, לא ניתן להביאו כקרבן נדבה, אימורי הקרבן מוקטרים והבשר נאכל לכהנים.
ישנם 2 סוגי "חטאת" עקריים:
• חטאת חיצונית.
• חטאת פנימית.

חטאת חיצונית:

ישנם כמה סוגי "חטאת חיצונית":
• חטאת היחיד.
• חטאת הנשיא.
• חטאת על עבודה זרה.
• חטאת עולה ויורד.
• חטאת של מחוסרי כפרה.
• חטאת הנזיר.
• חטאת הציבור.

חטאת היחיד באה על עבירה שנעשתה בשוגג כאשר על זדונה חייבים כרת, ישנם 36 כאלו:

העובר על אחד מאלו בשוגג, מביא חטאת כבשה או עז נקבה.

חטאת הנשיא היא חטאת המביא הנשיא אם עבר על אחת מעברות הנ"ל, קרבנו יהיה שעיר זכר דווקא.

חטאת על עבודה זרה היא חטאת לאדם יחיד שעבד עבודה זרה בשוגג, הקרבן הינו עז דווקא.

חטאת עולה ויורד חטאת זו באה על אחת מ3 העבירות הבאות:

• שבועת ביטוי - נשבע להרע או להטיב ועבר על שבועתו בשוגג, או נשבע לשקר בשוגג.
• שבועת העדות - נשבע שלא יודע עדות לחברו למרות שידע, אפילו במזיד.
• טומאת מקדש וקדשיו - הנכנס למקדש בהיותו טמא, או אוכל קורבנות בהיותו טמא בשוגג.

העובר על אחד מאלו, מביא חטאת עולה ויורד, כלומר, לפי המצב הכלכלי של האדם:
עשיר - קרבנו כשבה או שעירה.
עני - קרבנו 2 תורים או 2 בני יונה (1 חטאת ו1 עולה).
עני ברמה גדולה יותר - קרבנו מנחה, עשירת האיפה סלת בלבד.

חטאת של מחוסרי כפרה הכוונה לאדם שהיה טמא בטומאה המצריכה קרבן לטהרתו, (הבאת הקרבן היא לאחר שנטהר), ישנם כמה כאלו:.
זב - קרבנו תור או בן יונה.
זבה - קרבנה תור או בן יונה.
יולדת - קרבנה תור או בן יונה.
מצורע עשיר - קרבנו כבשה.
מצורע עני - קרבנו תור או בן יונה.

חטאת הנזיר ישנם שני מצבים בהם הנזיר מביא קרבן חטאת:
נזיר הנטמא - קרבנו תור או בן יונה.
נזיר המסיים את נזירותו - קרבנו כבשה.

חטאת הציבור חטאת זו מגיעה כחלק מקרבנות המוספים בחגים ובר"ח כאשר הקרבן הינו שעיר, שעיר זה מכפר על טומאת מקדש וקדשיו.

הקרבת הקרבן:

קרבן זה הינו קדשי קדשים ולכן הסמיכה והשחיטה הינם בצפון, בשעת הסמיכה יש להתוודות על העבירה עליה מביאים את הקרבן, השחיטה כשרה בזר למעוניינים, לאחר השחיטה מקבלים את הדם ומוליכים ונותנים על כל קרנות המזבח, הכהן עולה לסובב (כדי לתת בחצי העליון) והכהן נותן באמצעו על חוד הקרן לפי הסדר, קרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית, את שיירי הדם שופך הכן ליסוד דרומי.

לאחר מכן מפשיטים את עור הבהמה, מוציאים את האימורים המיועדים להקרבה ומולחים ומקטירים.
שאר הקרבן נאכל לזכרי כהונה ליום ולילה, כמו כן עור הקרבן לכהנים.

בחטאת העוף, הכהן מולק את העוף בקרן דרומית מערבית, ואינו מנתק את הראש מהגוף, הכהן מתיז את הדם לקרן דרומית מערבית שבמזבח, וכל הדם שנשאר בעוף מתמצה אל היסוד הדרומי
כל בשרה נאכל לכהנים זכרים כמו בשר חטאות הנאכלות, ואין ממנו שום דבר הקרב על המזבח.

נסכים:

בהבאת קרבן חטאת אין מביאים נסכים, למעט מצורע עשיר המביא כבשה שמביא נסכים.
נסכי כבש הינם עשרון סולת ורביעית יין ושמן.
כמו כן ניתן להזמין את הנסכים כאן באתר או לקנותם בבית המקדש.
לפרטים נוספים ראה בלשונית "נסכים".

חטאת פנימית:

ישנם כמה סוגי "חטאת פנימית":
• פר העלם דבר של מצוות (או "פר הבא על כל המצוות") - כשהרו הסנהדרין בשוגג היתר בדבר שאיסורו כרת ועשו רוב ישראל ע"פ הוראתם.
• פר ושעיר עבודה זרה - כשהורו הסנהדרין בשוגג היתר לעבודה זרה.
• פר כהן משיח - כהן הגדול שהורה לעצמו היתר בשוגג בדבר שזדונו כרת.
• פר ושעיר של יום הכיפורים - להסבר וסדר עבודתו ראה כאן.

הקרבה:

בפר העלם דבר סומכין 3 מהסנהדרין (וכן בשעיר יום הכיפורים הכהן הגדול סומך), בשאר קרבנות הציבור אין סמיכה.
שחיטתו וקבלת הדם נעשים בצפון, לאחר מכן מוליכים את הדם לתוך ההיכל, הכהן נותן באצבעו תחילה שבע פעמים על הפרוכת המבדילה בין ההיכל לקודש הקודשים, ולאחר מכן על ארבע קרנותיו של מזבח הזהב שבהיכל, המשמש בדרך כלל להקטרת קטורת בלבד, ולבסוף שופך את שארית הדם על מזבח הנחושת ביסוד המערבי שכנגד פתח אוהל מועד.
לאחר מכן מקטירים את האימורים, את שאר הבשר מוצאים למחוץ לירושלים אל "בית הדשן" ושם שורפים, השריפה כשירה גם בזר (והשורף נטמא ליום אחד).