בית המקדש - בית שלישי

הדרכה והסבר למצורעים:

הסבר כללי על הנגעים:

נגע הצרעת הינו (ע"פ רוב) כתם בצבע מסויים המופיע באחד מהדברים הבאים:
• נגעי אדם - נגע הנראה בגוף האדם (בין בזכר ובין בנקבה).
• נגעי בגדים - נגע הנראה בבגד צמר או פשתן.
• נגעי בתים - נגע הנראה בקירות הבית.

יש לציין כי דיני נגעים הינם מורכבים ביותר ונכתבו כאן בקיצור, בכל שאלה לא ניתן לסמוך על האתר אלא על הכהן בלבד (כדלהלן).
כאשר נראה נגע יש חייוב להראות אותו לכהן ע"מ שהוא יקבע את דין הנגע, שימו לב מכיוון שהחלטת הכהן קובעת למעשה, יש לפנות אך ורק לכהן שהוסמך לכך ע"י לשכת הגזית ונושא תעודה מתאימה.
את הנגע יש להראות מיד כשהוא נראה למעט חתן וכלה בשבעת ימי המשתה וכן בימי הרגל ניתן לחכות עד סוף הרגל.

הכהן הרואה את הנגע באפשרותו לפסוק אחד משלושת האפשרויות:
• טהור - נגע שאינו עומד בדרישות סימני הטומאה כלל הוא נגע טהור ואין צורך בשום תהליך.
• הסגרה - נגע העונה על דרישות ההלכה אך אין בו סימני טומאה הוא מוסגר לשבעה ימים שבסופם הכהן בודק שוב את מצב הנגע, לבנתיים נקרא "מצורע מוסגר".
• טמא - נגע העונה על דרישות ההלכה ומכיל סימני טומאה הכהן מטמא אותו והוא נקרא "מצורע מוחלט" עד שייטהר.

סימני הטומאה גודל הנגע צבע הנגע ומשך זמן ההסגרה האפשרי משתנה בין נגע לנגע (כפי שיבואר מיד), אך ישנם כמה מושגים כללים בנגעים:
• מוסגר - נגע מוסגר כדי לחכות ולראות האם יוולדו בו סימני טומאה (או טהרה), באם לא השתנה כלום לאחר ההסגרה הנגע טהור ויוצא ממהסגרה (אך טעון טבילה), אך אם יוולדו אח"כ סימני טומאה הנגע טמא.
• מוחלט - נגע העונה על דרישות ההלכה ומכיל סימני טומאה, הכהן מטמא אותו ודיניו יפורטו בהמשך.
• מחייה - מהווה סימן טומאה לנגעי אדם, אדם שיש בו נגע ובתוך הנגע יש עור רגיל ללא נגע בגודל של "עדשה" (בין 6 ל-6.2 מ"מ).
• פשיון - מהווה סימן טומאה בנגעים, נגע שפושה - גודל בימי ההסגרה או אחר שנטהר.
• הופך כולו לבן - אדם שיש בו נגע (עור בשר) והוא פשה על כל חלקי גופו לגמרי, אם הוא מוסגר או מוחלט זה נחשב כסימן טהרה, אך אם הוא נטהר זה נחשב לסימן טומאה.
• טהרה - ישנו טהור מחמת שהנגע לא עומד בדרישות, במצב כזה הנגע טהור, ישנו טהור מתוך הסגר שכאמור טעון טבילה, ויש טהור מתוך החלט כלומר אדם שהנגע הוחלט כטמא אך הלכו סימני הטומאה או שנולדו בו סימני טהרה, דינו יפורט בהמשך.

נגעי אדם:

גודל הנגע בנגעי אדם הינו כ"גריס" - בין 19 ל21 מ"מ על אותו שיעור (בנגע חייב שיהיה ריבוע בשיעור המינימלי), יש 4 סוגי נגעים באדם:
• נגעי עור בשר.
• שחין ומכוה.
• קרחת וגבחת.
• נתקים.

עור בשר:
עור הבשר הינו נגע הנראה בגוף האדם בצבע לבן (בין גוון #***** ל #***** בקוד הקסדצימלי).
סימני הטומאה: 2 שערות לבנות או מחייה או פשיון.
זמן הסגרה: עד שני שבועות (13 יום), במידה ולא נראה סימני טומאה הכהן מטהר אותו.

שחין ומכווה:
נגע הנראה בגוף האדם במקום שהתחיל להחלים בשחין או כוויה אך לא סיים את החלמת העור לגמרי (במידה ולא התחיל להחלים בכלל אינו מטמא), הנגע הינו בצבע לבן (בין גוון #***** ל #***** בקוד הקסדצימלי).
סימני הטומאה: 2 שערות לבנות או פשיון.
זמן הסגרה: עד שבוע אחד (7 יום), במידה ולא נראה סימני טומאה הכהן מטהר אותו.

קרחת וגבחת:
נגע הנראה בראש האדם במקום שהתקרח (החצי הקדמי של הראש הינו "גבחת" והאחורי הינו "קרחת"), הנגע הינו בצבע לבן (בין גוון #***** ל #***** בקוד הקסדצימלי).
סימני הטומאה: מחיה או פשיון.
זמן הסגרה: עד שני שבועות (13 יום), במידה ולא נראה סימני טומאה הכהן מטהר אותו.

נתקים:
אדם שהתנתקו שערות מראשו ללא סיבה אך רק בקטע ממנו (כלומר לא מדובר בהתקרחות טבעית רגילה אך גם אין סיבה מדוע התקרח), ישנם שיטות המצריכות שינוי בצבע העור אך גם לשיטות אלו כל צבע נחשב לנגע.
סימני הטומאה: 2 שערות צהובות דקות או פשיון.
זמן הסגרה: עד שני שבועות (13 יום), במידה ולא נראה סימני טומאה הכהן מטהר אותו, הכהן מגלח סביבות הנתק ע"מ שיהיה אפשר לראות אם הנגע פושה.

דיני אדם שנראה בו נגע:

נגע טהור "בתחילה":
אדם שנראה בו נגע אך הכהן אומר שהוא טהור אינו צריך לעשות שום דבר.

מצורע מוסגר:
מצורע מוסגר חייב להיות בהסגר למשך זמן ההסגר כאשר ביום השביעי הכהן בודק שוב את מצב הנגע וקובע את דינו ע"פ מה שהוא רואה באותו רגע, ההסגר נעשה בבית מחוץ לערי חומה.
כמו כן מצורע מוסגר מטמא בימי ההסגר כאב הטומאה במגע ובמשא ובביאה לבית.

טהור מתוך הסגר:
אדם שנפסק שהוא טהור לאחר הסגר טעון טבילה.

מצורע מוחלט:
מצורע שהוחלט חייב בפרימת הבגדים, פריעת הראש, איסור בשאלת שלום, (ולדעת הרמב"ם גם קריאה בפה להודיע שהוא טמא), כמו כן עליו לצאת מחוץ לערים המוקפות חומה, אך אישה מצורעת פטורה מפריעה ופרימה.
כמו כן מצורע מוחלט מטמא כאב הטומאה במגע ובמשא ובביאה לבית.

טהרת המצורע (במצורע מוחלט):
מצורע שהכהן פוסק שנטהר מצרעתו (כגון שהלכו סימני הטומאה וכדו') עובר תהליך טהרה מיחוד המתפרס על פני כמה ימים ובמקביל בהם משתנה דרגת טומאתו.
בשלב ראשון מביאים כלי חרס חדש עם רביעית מיים חיים (מי מעיין) 2 ציפורי דרור וכן עץ ארז ואזוב ושני תולעת, שוחטים את אחת הציפורים לתוך הכלי עם המים וקוברים אותה, הכהן לוקח את הציפור השנייה וכורכה בארז ובאזוב ובשני התולעת וטובל אותם במים עם הדם ומזה על המצורע שבע פעמים, ולאחמ"כ הכהן משלח את הציפור החייה לכיון השדה (אל מחוץ לעיר).
אח"כ הכהן מגלח את המצורע בכל גופו והמצורע טובל ומטביל את בגדיו ובשלב זה מטמא רק כשרץ כך שאינו מטמא במשא או בביאה לאוהל וכן מותר להכנס לערי חומה אך אסור לביתו למשך שבעה ימים.
ביום השביעי מגלח שוב וטובל ומטביל בגדיו ויורד לדרגת טבול יום עד השקיעה ומשם ואילך הוא רק מחוסר כיפורים.
ביום השמיני המצורע מביא 3 קרבנות - אשם חטאת ועולה, האשם והעולה הינם כבש והחטאת היא כבשה, ובמצורע עני מביא כבש לאשם ושתי תורים או בני יונה לחטאת ועולה, וכן המצורע מביא רביעית שמן.
המצורע מביא את האשם ועומד בתוך עובי שער העזרה (שכן אסור לו להכנס מעבר לכך) ושוחטים את כבש האשם וזורקים את דמו על המזבח בזריקת 2 שהן ארבע, ובנוסף הכהן מקבל בידו מדם הכבש ונותן על תנוך אזנו הימנית ועל בהן ידו ורגלו הימנית, לאחמ"כ הכהן שופך את השמן לכף ידו השמאלית ומזה באצבעו הימנית לכיוון קדש הקדשים שבע פעמים ואח"כ הכהן נותן על תנוך אוזנו הימנית של המצורע ועל בהן ידו ורגלו הימנית, את שיירי השמן הוא שופך על ראש המצורע.
אח"כ הכהן מקריב את החטאת והעולה ללא דינים מיוחדים.

נגעי בגדים:

בגדים או כל חתיכת אריג מגודל 3 על 3 אצבעות העשויים מצמר או פשתן או עור בצבע טבעי (לא צבוע) שנראה בהם נגע יש להראות לכהן, צבע הנגע הינו או אדום כהה או ירוק כהה בגודל של גריס.
במידה והכהן רואה את הנגע ומאשר שהינו בצבע ובגודל המתאים הכהן מסגיר את הבגד לשבע ימים.
לאחר השבע יום, אם הנגע פשה הבגד טעון שריפה, אך אם הנגע לא השתנה כלל או שנהיה בהיר יותר יש לכבס את הבגד ולהסגיר לעוד שבוע.
במידה והוסגר פעם שנייה,אם נהיה בהיר יותר הבגד טעון כיבוס וטהור, אם פשה או שלא השתנה הבגד טעון שריפה, אך אם נשתנה מאדום לירוק וכדו' יש לקרוע את החלק בבגד עם הנגע ולשורפו ולשים בבגד חלק חדש מאותו חומר שעשוי הבגד ולכבס את הבגד וטהור.

נגעי בתים:

כדי שהבית יוכל להטמאות בנגעים על קירות הבית להיות עשוי מעצים אבנים ועפר (שלושתם חובה) כאשר המינימום הוא 8 אבנים - שתיים בכל קיר, וכן על הבית להיות בגודל של 4 על 4 אמות ובעל 4 כתלים (דוקא 4), כמו כן רק בתים בא"י מטמאים בנגעים למעט ירושלים.
על הנגע להיות בצבע ירוק או אדום בגודל של שני גריסין זה ליד זה (כ40 על 20 מ"מ).
כשנראה נגע בבית חייב בעה"ב לקרוא לכהן ולומר לו "כנגע נראה לי בבית" ועד שהכהן יבוא יש לפנות את הבית מכל תכולתו (אפ' דברים שאינם מקבלים טומאה).
במידה והכהן מחליט שהנגע עומד בדרישות ההלכה הוא מסגיר את הבית לשבע ימים.
ביום השביעי, אם הלך הנגע או נהיה בהיר יש לקלף את מקום הנגע והבית טהור, אם עמד הנגע ללא שינוי הכהן מסגיר לשבוע נוסף, אם הנגע פשה יבואר בהמשך.
לאחר ההסגר השני, אם הלך הנגע או נהיה בהיר יש לקלף את מקום הנגע ולטהר את הבית עם ציפורים (יבואר בהמשך), אם פשה או שלא השתנה, יש לחלוץ את האבנים ולהשליכן אל מחוץ לעיר ולטוח את הבית מחדש והכהן מסגיר לעוד שבוע.
בסוף ההסגר השלישי, אם הנגע חוזר הכהן מטמא את הבית ויש לנתוץ אותו ולהשליך את עפרו אל מחוץ לעיר, אך אם לא חזר יש לטהר את הבית עם ציפורים.
אם לאחר ההסגר הראשון הנגע פושה יש לחלוץ את האבנים ולהשליכן אל מחוץ לעיר ולטוח את הבית מחדש והכהן מסגיר לעוד שבוע, ואם לאחר ההסגר השני הנגע חוזר הכהן מטמא את הבית ויש לנתוץ אותו ולהשליך את עפרו אל מחוץ לעיר, אך אם לא חזר יש לטהר את הבית עם ציפורים.

בית המוסגר או המוחלט מטמאים אדם וכלים הנכנסים לתוכו.

טיהור הבית:
בית שנטהר מנגע אחרי הסגרה המחייבת טהרה עם ציפורים (כאמור לעיל) עובר תהליך טהרה מיוחד כאשר בשלב ראשון יש לקלף את מקום הנגע ולטוח את כל הבית מחדש.
לאחמ"כ מביאים כלי חרס חדש עם רביעית מיים חיים (מי מעיין) 2 ציפורי דרור וכן עץ ארז ואזוב ושני תולעת, שוחטים את אחת הציפורים לתוך הכלי עם המים וקוברים אותה, הכהן לוקח את הציפור השנייה וכורכה בארז ובאזוב ובשני התולעת וטובל אותם במים עם הדם ומזה על הבית שבע פעמים, ולאחמ"כ הכהן משלח את הציפור החייה לכיון השדה (אל מחוץ לעיר).

לְהוֹרֹ֕ת בְּי֥וֹם הַטָּמֵ֖א וּבְי֣וֹם הַטָּהֹ֑ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הַצָּרָֽעַת.