הדרכה והסבר להבאת קרבן אשם
מהות הקרבן:
קרבן אשם הוא בא לכפר על חטא המחייב הבאת אשם, לא ניתן להביאו כקרבן נדבה וכן אין קרבן "אשם ציבור", אימורי הקרבן מוקטרים והבשר נאכל לכהנים.
ישנם 6 סוגי "אשם":
• אשם גזילות.
• אשם מעילות.
• אשם שפחה חרופה.
• אשם נזיר.
• אשם מצורע.
• אשם תלוי.
אשם גזילות אדם שגזל מחברו ונשבע בבי"ד שלא גזל, בין אם נשבע וגזל במזיד ובין בשוגג, עליו לשלם לנגזל את הגניבה בתוספת חומש ולאחר מכן עליו להביא אשם - אייל במחיר של 2 שקלים (כ150 שח).
שימו לב, לא ניתן להביא אשם לפני שמשלמים את הגזילה.
אשם מעילות מי שמשתמש בחפץ שהוקדש לבית המקדש נקרא "מועל", העושה זאת בשוגג משלם לאוצר המקדש את שווי הנאתו, בתוספת חומש וקורבן אשם במחיר של 2 שקלים (כ150 שח).
אשם שפחה חרופה מי שבא על אשה שחצייה שפחה וחצייה בת חורין, מביא קורבן אשם במחיר של 2 שקלים (כ150 שח).
אשם נזיר מי שקיבל על עצמו להיות נזיר ונטמא בימי נזירותו, מביא בין קרבנותיו קרבן אשם, אך בשונה מהקודמים אשם הנזיר הוא כבש וללא מחיר מוגדר.
אשם מצורע מצורע הנטהר מביא כבש לאשם (בין מצורע עני ובין עשיר), גם בזה אין מחיר קבוע.
אשם תלוי מי שמסופק האם עבר עבירה בשוגג שעליה חייב חטאת, ישנם 36 מקרים בהם חייבים בשוגג חטאת ובמזיד כרת, אם מסתפק האם עבר על אחד מאלו (בשוגג) מביא אשם תלוי, להלן 36 הדברים המחייבים חטאת בשוגג כרת במזיד ואשם תלוי בספק אם עבר (בשוגג):
| • הבא על האם | • הבא על אשת האב | • הבא על כלתו | • הבא על הזכור | • הבא על הבהמה | • האשה המביאה את הבהמה עליה |
| • הבא על אשה ובתה | • הבא על אשת איש | • הבא על אחותו | • הבא על אחות אביו | • הבא על אחות אמו | • הבא על אחות אשתו |
| • הבא על אשת אחיו | • הבא על אשת אחי אביו | • הבא על הנדה | • המגדף | • העובד עבודה זרה | • הנותן מזרעו למולך |
| • בעל אוב | • המחלל את השבת | • טמא שאכל את הקדש | • הבא למקדש טמא | • האוכל חלב | • האוכל דם |
| • האוכל נותר | • האוכל פיגול | • השוחט בחוץ | • המעלה בחוץ | • האוכל חמץ בפסח | • האוכל ביום הכיפורים |
| • העושה מלאכה ביום הכיפורים | • המפטם את השמן | • המפטם את הקטורת | • הסך בשמן המשחה | • המבטל מצוות קרבן פסח | • המבטל מצוות מילה |
הקרבת הקרבן:
קרבן זה הינו קדשי קדשים ולכן הסמיכה והשחיטה הינם בצפון, בשעת הסמיכה יש להתוודות על העבירה עליה מביאים את הקרבן, השחיטה כשרה בזר למעוניינים, לאחר השחיטה מקבלים את הדם ומוליכים וזורקים על המזבח בחציו התחתון בזריקה הנקראת "שתים שהן ארבע", כלומר שזורק בפינות המזבח המזרחית צפונית ובמערבית דרומית, את שיירי הדם שופך הכהן ליסוד דרומי.
לאחר מכן מפשיטים את עור הבהמה, מוציאים את האימורים המיועדים להקרבה ומולחים ומקטירים.
שאר הקרבן נאכל לזכרי כהונה ליום ולילה, כמו כן עור הקרבן לכהנים.
באשם מצורע יש דין לעשות תנופה בעוד הבהמה חייה (לפני הסמיכה), הנטהר מחזיק את הקרבן כשמתחת ידו מחזיק הכהן, בנוסף בקבלת הדם מקבל גם כהן חלק מהדם בידו ונותן על תנוך אוזן המטהר ועל בהן ידו ורגלו הימנית.
נסכים:
בהבאת קרבן אשם אין מביאים נסכים, למעט מצורע עשיר המביא כבשה שמביא נסכים.
נסכי כבש הינם עשרון סולת ורביעית יין ושמן.
כמו כן ניתן להזמין את הנסכים כאן באתר או לקנותם בבית המקדש.
לפרטים נוספים ראה בלשונית "נסכים".