הדרכה והסבר להבאת קרבן אשם

מהות הקרבן:

קרבן אשם הוא בא לכפר על חטא המחייב הבאת אשם, לא ניתן להביאו כקרבן נדבה וכן אין קרבן "אשם ציבור", אימורי הקרבן מוקטרים והבשר נאכל לכהנים.

ישנם 6 סוגי "אשם":

שחיטת קרבן

אשם גזילות

אדם שגזל מחברו ונשבע בבי"ד שלא גזל, בין אם נשבע וגזל במזיד ובין בשוגג, עליו לשלם לנגזל את הגניבה בתוספת חומש ולאחר מכן עליו להביא אשם - אייל במחיר של 2 שקלים (כ150 שח).

שימו לב, לא ניתן להביא אשם לפני שמשלמים את הגזילה.

אשם מעילות

מי שמשתמש בחפץ שהוקדש לבית המקדש נקרא "מועל", העושה זאת בשוגג משלם לאוצר המקדש את שווי הנאתו, בתוספת חומש וקורבן אשם במחיר של 2 שקלים (כ150 שח).

אשם שפחה חרופה

מי שבא על אשה שחצייה שפחה וחצייה בת חורין, מביא קורבן אשם במחיר של 2 שקלים (כ150 שח).

אשם נזיר

מי שקיבל על עצמו להיות נזיר ונטמא בימי נזירותו, מביא בין קרבנותיו קרבן אשם, אך בשונה מהקודמים אשם הנזיר הוא כבש וללא מחיר מוגדר.

אשם מצורע

מצורע הנטהר מביא כבש לאשם (בין מצורע עני ובין עשיר), גם בזה אין מחיר קבוע.

אשם תלוי

מי שמסופק האם עבר עבירה בשוגג שעליה חייב חטאת, ישנם 36 מקרים בהם חייבים בשוגג חטאת ובמזיד כרת, אם מסתפק האם עבר על אחד מאלו (בשוגג) מביא אשם תלוי.

אשם תלוי

להלן 36 הדברים המחייבים חטאת בשוגג כרת במזיד ואשם תלוי בספק אם עבר (בשוגג):

• הבא על האם • הבא על אשת האב • הבא על כלתו • הבא על הזכור • הבא על הבהמה • האשה המביאה את הבהמה עליה
• הבא על אשה ובתה • הבא על אשת איש • הבא על אחותו • הבא על אחות אביו • הבא על אחות אמו • הבא על אחות אשתו
• הבא על אשת אחיו • הבא על אשת אחי אביו • הבא על הנדה • המגדף • העובד עבודה זרה • הנותן מזרעו למולך
• בעל אוב • המחלל את השבת • טמא שאכל את הקדש • הבא למקדש טמא • האוכל חלב • האוכל דם
• האוכל נותר • האוכל פיגול • השוחט בחוץ • המעלה בחוץ • האוכל חמץ בפסח • האוכל ביום הכיפורים
• העושה מלאכה ביום הכיפורים • המפטם את השמן • המפטם את הקטורת • הסך בשמן המשחה • המבטל מצוות קרבן פסח • המבטל מצוות מילה

הקרבת הקרבן:

קרבן זה הינו קדשי קדשים ולכן הסמיכה והשחיטה הינם בצפון, בשעת הסמיכה יש להתוודות על העבירה עליה מביאים את הקרבן, השחיטה כשרה בזר למעוניינים, לאחר השחיטה מקבלים את הדם ומוליכים וזורקים על המזבח בחציו התחתון בזריקה הנקראת "שתים שהן ארבע", כלומר שזורק בפינות המזבח המזרחית צפונית ובמערבית דרומית, את שיירי הדם שופך הכהן ליסוד דרומי.

לאחר מכן מפשיטים את עור הבהמה, מוציאים את האימורים המיועדים להקרבה ומולחים ומקטירים.
שאר הקרבן נאכל לזכרי כהונה ליום ולילה, כמו כן עור הקרבן לכהנים.

באשם מצורע יש דין לעשות תנופה בעוד הבהמה חייה (לפני הסמיכה), הנטהר מחזיק את הקרבן כשמתחת ידו מחזיק הכהן, בנוסף בקבלת הדם מקבל גם כהן חלק מהדם בידו ונותן על תנוך אוזן המטהר ועל בהן ידו ורגלו הימנית.

הלכות נסכים

ככלל, בהבאת קרבן אשם אין מביאים נסכים. יוצא מן הכלל הוא אשם מצורע עשיר המביא כבשה, שמביא עמה נסכים.
נסכי כבש כוללים: עשרון סולת בלולה בשמן, ורביעית יין לניסוך. ניתן להזמין את הנסכים מראש דרך האתר או לרכשם ישירות בבית המקדש.

לפרטים נוספים ומלאים על נסכים לחץ כאן

"וְכִפֶּ֨ר עָלָ֧יו הַכֹּהֵ֛ן לִפְנֵ֥י יְהוָֹ֖ה וְנִסְלַ֣ח ל֑וֹ עַל אַחַ֛ת מִכֹּ֥ל אֲשֶֽׁר יַֽעֲשֶׂ֖ה לְאַשְׁמָ֥ה בָֽהּ"
(ויקרא ה', כ"ו)