ראשי
לוח אירועים
סוכות

סדר יום בחג הסוכות

ניסוך המים

בית המקדש פתוח בימי חג הסכות אך ביו"ט ניתן להקריב רק קרבנות ציבור (תמידים ומוספים) או קרבנות פרטיים לצורך אכילה, אך לא ניתן להקריב קרבנות פרטיים שלא לצורך אכילה ביו"ט (למעט עולת ראייה). קרבנות המוסף קרבים מיד לאחר קרבן תמיד של שחר.

בנוסף, מתקיימת כל לילה במהלך החג "שמחת בית השואבה", ובבוקר מתקיימת מצוות "ניסוך המים" (ראה מטה). אחת לשבע שנים מקיימים גם את מצוות "הקהל".

על החג

בחג הסכות נצטווינו לשבת בסוכה למשך שבעה ימים (ט"ו - כ"א תשרי), זכר לענני הכבוד שהיה במדבר, וליטול לולב אתרוג הדסים וערבות.
ברחבת הר הבית ישנן סוכות לבאים לבית המקדש (לא לשינה), ובנוסף בכל רחבי ירושלים נבנות סוכות מיוחדות לעולי רגלים.

מוספי החג

בכל ימי החג מקריבים חוץ מקרבנות התמיד גם קרבנות מוסף. אך בשונה משאר החגים, בחג סוכות בכל יום יש הבדל במספר הפרים הקרבים (בשאר הקרבנות אין הבדל):

קרבנות קבועים לכל יום:

  • 🐏
    1 אייל (עולה)
  • 🐑
    7 כבשים (עולה)
  • 🐐
    1 שעיר (חטאת)

* בשבת מקריבים בנוסף את קרבנות שבת הרגילים (שני כבשים).

מספר הפרים (בסדר יורד):

  • היום הראשון (יו"ט): 13 פרים (עולה)
  • היום השני: 12 פרים
  • היום השלישי: 11 פרים
  • היום הרביעי: 10 פרים
  • היום החמישי: 9 פרים
  • היום השישי: 8 פרים
  • היום השביעי (הושענא רבה): 7 פרים

בשונה משאר החגים, "קרבנות החג" מתחלקים בין כל המשמרות ולא בהגרלה. ישנו סדר מיוחד בחלוקה כדי שכל משמרת תזכה להקריב גם פרים.

טבלת חלוקת קרבנות החג (24 משמרות)

# משמרת יום א' יום ב' יום ג' יום ד' יום ה' יום ו' יום ז'
איְהוֹיָרִיב1 פר1 פר1 כבשים1 שעיר1 פר2 כבשים1 שעיר
ביְדַעְיָה1 פר1 אייל1 פר2 כבשים1 פר2 כבשים1 כבשים
גחָרִם1 פר1 אייל1 פר2 כבשים1 פר2 כבשים1 כבשים
דשְׂעֹרִים1 פר1 שעיר1 פר2 כבשים1 פר2 כבשים1 כבשים
המַלְכִּיָּה1 פר2 כבשים1 פר1 כבשים1 פר2 כבשים1 כבשים
ומִיָּמִן1 פר2 כבשים1 פר1 כבשים1 פר2 כבשים1 כבשים
זהַקּוֹץ1 פר2 כבשים1 פר1 כבשים1 פר2 כבשים1 כבשים
חאֲבִיָּה1 פר2 כבשים1 פר1 כבשים1 אייל1 פר1 כבשים
טיֵשׁוּעַ1 פר2 כבשים1 פר1 כבשים1 אייל1 פר1 כבשים
ישְׁכַנְיָהוּ1 פר1 כבשים1 פר1 כבשים1 שעיר1 פר1 כבשים
יאאֶלְיָשִׁיב1 פר1 כבשים1 פר1 כבשים2 כבשים1 פר1 כבשים
יביָקִים1 פר1 כבשים1 פר1 כבשים2 כבשים1 פר1 כבשים
יגחֻפָּה1 פר1 כבשים1 אייל1 פר1 כבשים1 פר1 כבשים
ידיֶשֶׁבְאָב1 אייל1 פר1 אייל1 פר1 כבשים1 פר1 כבשים
טובִּלְגָּה1 אייל1 פר1 שעיר1 פר1 כבשים1 פר1 כבשים
טזאִמֵּר1 שעיר1 פר2 כבשים1 פר1 כבשים1 אייל1 פר
יזחֵזִיר2 כבשים1 פר2 כבשים1 פר1 כבשים1 אייל1 פר
יחהַפִּצֵּץ2 כבשים1 פר2 כבשים1 פר1 כבשים1 שעיר1 פר
יטפְּתַחְיָה2 כבשים1 פר2 כבשים1 פר1 כבשים2 כבשים1 פר
כיְחֶזְקֵאל2 כבשים1 פר1 כבשים1 פר1 כבשים2 כבשים1 פר
כאיָכִין2 כבשים1 פר1 כבשים1 פר1 כבשים2 כבשים1 פר
כבגָמוּל2 כבשים1 פר1 כבשים1 פר1 כבשים2 כבשים1 פר
כגדְּלָיָהוּ1 כבשים1 פר1 כבשים1 אייל1 פר2 כבשים1 אייל
כדמַעַזְיָהוּ1 כבשים1 פר1 כבשים1 אייל1 פר2 כבשים1 אייל

שיר של יום

בזמן הקרבת המוסף מנגנים הלווים שיר מיוחד לכבוד החג, כאשר לכל יום ישנו שיר אחר:

  • ביום הראשון: ****.
  • ביום השני: "הבו לה' בני אלים" (תהילים כ"ט).
  • ביום השלישי: "ולרשע אמר אלוהים" (תהילים נ', ט"ז).
  • ביום הרביעי: "מי יקום לי עם מרעים" (תהילים צ"ד, ט"ז).
  • ביום החמישי: "בינו בוערים בעם" (תהילים צ"ד, א'-ט"ו).
  • ביום השישי: "הסירותי מסבל שכמו" (תהילים פ"א).
  • ביום השביעי: "ימוטו כל מסדי ארץ" (תהילים פ"ב).

* וכשחל שבת באחד מימי חול המועד, שיר של שבת דוחה וממשיכים לפי הסדר ולא אומרים בשנה זו את "ימוטו כל מסדי ארץ".

נטילת ארבעת המינים

מורביות וערבות

בבית המקדש, בשונה משאר המקומות, מצוות נטילת לולב נוהגת במשך כל שבעת ימי החג חוץ משבת החלה בחול המועד. אך אם חל יו"ט בשבת, נוטלים גם בשבת ****.
בכל יום מקיפין את המזבח עם הלולבים ואומרים את ה"הושענות", וביום השביעי (הושענא רבה) מקיפים 7 פעמים.

מצוות ערבה:

בכל יום מימי החג, מביאים מורביות של ערבה וזוקפים אותם בצידי המזבח וראשיהם כפופים על המזבח. מצווה זו נוהגת בכל שבעת ימי החג חוץ משבת, אך אם חל יום השביעי (הושענא רבה) בשבת, אזי כן דוחה מצווה זו את השבת, אלא שמביאין את המורביות עוד מערב שבת לבית המקדש.

שמחת בית השואבה - ניסוך המים

במשך ימי החג מתקיימת "שמחת בית השואבה" בבית המקדש. במוצאי יו"ט האירוע מתחיל עם צאת החג ומסתיים בבוקר ביציאה לשאיבת מים לניסוך המים. בשאר הימים האירוע מתחיל מיד לאחר הקרבת תמיד של בין בערבים (השעה המדוייקת תפורסם באתר). אירוע זה אינו מתקיים בשבת.

שמחת בית השואבה פתוחה לכולם כולל עזרת נשים מיוחדת שנבנית לצורך כך, אך רק גדולי חכמי ישראל, ראשי הישיבות, הסנהדרין, החסידים, הזקנים ואנשי מעשה משתתפים בריקודים בפועל.

לקראת הבוקר יוצאים בתהלוכה המונית לעבר מעיין "השילוח" ומשם שואבים מים ל"ניסוך המים". ניסוך המים מתבצע בזמן הקרבת תמיד של שחר.

מעמד הקהל

מצוות הקהל

"הקהל" הוא כינויה של מצוות עשה מהתורה להקהיל את כל עם ישראל העולים לרגל בחג הסוכות שבמוצאי שנת שמיטה ולקרוא בתורה בפניהם. חכמים קבעו כי מצוות הקהל מתקיימת על ידי המלך, בקריאת פרשיות מספר דברים, במוצאי יום טוב של סוכות.

בהגיע זמן מצוות הקהל, הכהנים תוקעים בחצוצרות, וכל העם (אנשים, נשים וטף) נקהלים בבית המקדש. נבנית בעזרת הנשים בימת עץ גדולה שעליה יושב המלך, וקורא לפניהם פרשיות נבחרות מספר דברים.
אחר הקריאה, בנוסף לברכת התורה, המלך מברך עוד שבע ברכות כמו כהן גדול ביום הכיפורים. הקריאה והברכות נעשות בלשון הקודש.

* השמיטה הקרובה הינה שנת ה'תשפ"ט, כך שאירוע הקהל הבא יהיה במוצאי יו"ט של חג סוכות ה'תש"צ.

"וְחַגֹּתֶ֤ם אֹתוֹ֙ חַ֣ג לַֽיהֹוָ֔ה שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים בַּשָּׁנָ֑ה חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם בַּחֹ֥דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֖י תָּחֹ֥גּוּ אֹתֽוֹ"
(ויקרא כ"ג, מ"א)