בית המקדש פתוח בימי חג הסכות אך ביו"ט ניתן להקריב רק קרבנות ציבור (תמידים ומוספים) או קרבנות פרטיים לצורך אכילה, אך לא ניתן להקריב קרבנות פרטיים שלא לצורך אכילה ביו"ט (כגון קרבנות עולה), קרבנות המוסף קרבים מיד לאחר קרבן תמיד של שחר.
בנוסף, מתקיים כל לילה במהלך החג "שמחת בית השואבה" ובבוקר מתקיים מצוות "ניסוך המים" (ראה להלן), אחת לשבע שנים מקיימים גם את מצוות "הקהל" (ראה להלן).
בחג הסכות נצטווינו לשבת בסוכה למשך שבעה ימים (ט"ו - כ"א תשרי), זכר לענני הכבוד שהיה במדבר, וליטול לולב אתרוג הדסים וערבות.
ברחבת הר הבית ישנם סכות לבאים לבית המקדש (לא לשינה), ובנוסף בכל רחבי ירושלים נבנים סכות מיוחדות לעולי רגלים.
בכל ימי החג, מקריבים חוץ מקרבנות התמיד גם קרבנות מוסף, אך בשונה משאר החגים, בחג סכות בכל יום יש הבדל במספר הפרים הקרבים, בשאר הקרבנות אין הבדל:
כאמור מספר הפרים משתנה והוא בסדר יורד:
בשבת מקריבים בנוסף את קרבנות שבת הרגילים (שני כבשים).
בשונה משאר החגים, "קרבנות החג" מתחלקים בין כל המשמרות ולא בהגרלה, אך ישנו סדר מיוחד בחלוקה כדי שכל משמרת תקריב גם פרים.
משמרת | ביום הראשון | ביום השני | ביום השלישי | ביום הרביעי | ביום החמישי | ביום השישי | ביום השביעי | |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
א | יְהוֹיָרִיב | 1 פר | 1 פר | 1 כבשים | 1 שעיר | 1 פר | 2 כבשים | 1 שעיר |
ב | יְדַעְיָה | 1 פר | 1 אייל | 1 פר | 2 כבשים | 1 פר | 2 כבשים | 1 כבשים |
ג | חָרִם | 1 פר | 1 אייל | 1 פר | 2 כבשים | 1 פר | 2 כבשים | 1 כבשים |
ד | שְׂעֹרִים | 1 פר | 1 שעיר | 1 פר | 2 כבשים | 1 פר | 2 כבשים | 1 כבשים |
ה | מַלְכִּיָּה | 1 פר | 2 כבשים | 1 פר | 1 כבשים | 1 פר | 2 כבשים | 1 כבשים |
ו | מִיָּמִן | 1 פר | 2 כבשים | 1 פר | 1 כבשים | 1 פר | 2 כבשים | 1 כבשים |
ז | הַקּוֹץ | 1 פר | 2 כבשים | 1 פר | 1 כבשים | 1 פר | 2 כבשים | 1 כבשים |
ח | אֲבִיָּה | 1 פר | 2 כבשים | 1 פר | 1 כבשים | 1 אייל | 1 פר | 1 כבשים |
ט | יֵשׁוּעַ | 1 פר | 2 כבשים | 1 פר | 1 כבשים | 1 אייל | 1 פר | 1 כבשים |
י | שְׁכַנְיָהוּ | 1 פר | 1 כבשים | 1 פר | 1 כבשים | 1 שעיר | 1 פר | 1 כבשים |
יא | אֶלְיָשִׁיב | 1 פר | 1 כבשים | 1 פר | 1 כבשים | 2 כבשים | 1 פר | 1 כבשים |
יב | יָקִים | 1 פר | 1 כבשים | 1 פר | 1 כבשים | 2 כבשים | 1 פר | 1 כבשים |
יג | חֻפָּה | 1 פר | 1 כבשים | 1 אייל | 1 פר | 1 כבשים | 1 פר | 1 כבשים |
יד | יֶשֶׁבְאָב | 1 אייל | 1 פר | 1 אייל | 1 פר | 1 כבשים | 1 פר | 1 כבשים |
טו | בִּלְגָּה | 1 אייל | 1 פר | 1 שעיר | 1 פר | 1 כבשים | 1 פר | 1 כבשים |
טז | אִמֵּר | 1 שעיר | 1 פר | 2 כבשים | 1 פר | 1 כבשים | 1 אייל | 1 פר |
יז | חֵזִיר | 2 כבשים | 1 פר | 2 כבשים | 1 פר | 1 כבשים | 1 אייל | 1 פר |
יח | הַפִּצֵּץ | 2 כבשים | 1 פר | 2 כבשים | 1 פר | 1 כבשים | 1 שעיר | 1 פר |
יט | פְּתַחְיָה | 2 כבשים | 1 פר | 2 כבשים | 1 פר | 1 כבשים | 2 כבשים | 1 פר |
כ | יְחֶזְקֵאל | 2 כבשים | 1 פר | 1 כבשים | 1 פר | 1 כבשים | 2 כבשים | 1 פר |
כא | יָכִין | 2 כבשים | 1 פר | 1 כבשים | 1 פר | 1 כבשים | 2 כבשים | 1 פר |
כב | גָמוּל | 2 כבשים | 1 פר | 1 כבשים | 1 פר | 1 כבשים | 2 כבשים | 1 פר |
כג | דְּלָיָהוּ | 1 כבשים | 1 פר | 1 כבשים | 1 אייל | 1 פר | 2 כבשים | 1 אייל |
כד | מַעַזְיָהוּ | 1 כבשים | 1 פר | 1 כבשים | 1 אייל | 1 פר | 2 כבשים | 1 אייל |
בזמן הקרבת המוסף מנגנים הלווים שיר מיוחד לכבוד החג כאשר לכל יום ישנו שיר אחר:
וכשחל שבת באחד מימי חול המועד, שיר של שבת דוחה וממשיכים לפי הסדר ולא אומרים בשנה זו את "ימוטו כל מסדי ארץ".
בבית המקדש, בשונה משאר המקומות, מצוות נטילת לולב נוהגת במשך כל שבעת ימי החג חוץ משבת החלה בחול המועד, אך אם חל יו"ט בשבת נוטלים גם בשבת ****.
בכל יום מקיפין את המזבח עם הלולבים ואומרים את ה"הושענות", ובים השביעי (הושענא רבה) מקיפים 7 פעמים.
בכל יום מימי החג, מביאים מורביות של ערבה וזוקפים אותם בצידי המזבח וראשיהם כפופים על המזבח, מצווה זו נוהגת בכל שבעת ימי החג חוץ משבת, אך אם חל יום השביעי (הושענא רבה) בשבת, אז כן דוחה מצווה זו את השבת אלא שמביאין את המורביות עוד מערב שבת לבית המקדש.
במשך ימי החג מתקיים "שמחת בית השואבה" בבית המקדש, האירוע מתחיל אם צאת יו"ט ומסתיים בבוקר ביציאה לשאיבת מים לניסוך המים, בשאר הימים האירוע מתחיל מיד לאחר הקרבת תמיד של בין בערבים (השעה המדוייקת תפורסם באתר), אירוע זה אינו מתקיים בשבת.
שמחת בית השואבה פתוחה לכולם כולל עזרת נשים מיחדת שנבנית לצורך כך, אך רק גדולי חכמי ישראל וראשי הישיבות והסנהדרין והחסידים והזקנים ואנשי מעשה משתתפים בריקודים בפועל.
לקראת הבוקר יוצאים בתהלוכה המונית לעבר "השילוח" ומשם שואבים מים ל"ניסוך המים".
ניסוך המים מתבצא בזמן הקרבת תמיד של שחר.
הקהל הוא כינויה של מצוות עשה מהתורה להקהיל את כל עם ישראל העולים לרגל בחג הסוכות שבמוצאי שנת שמיטה ולקרוא בתורה בפניהם. חכמים קבעו כי מצוות הקהל מתקיימת על ידי המלך, בקריאת פרשיות מספר דברים, במוצאי יום טוב של סוכות.
בהגיע זמן מצוות הקהל, הכהנים תוקעים בחצוצרות, וכל העם, אנשים נשים וטף, נקהלים בבית המקדש, שם נבנה בעזרת הנשים בימת עץ גדולה שעליה יושב המלך, וקורא לפניהם פרשיות נבחרות מספר דברים.
אחר הקריאה, בנוסף לברכת התורה, מברך עוד שבע ברכות כמו כהן גדול ביום הכיפורים. הקריאה והברכות בלשון הקודש.
השמיטה הקרובה הינה שנת ה'תשפ"ט, כך שאירוע הקהל הבא יהיה במוצאי יו"ט של חג סכות ה'תש"צ.