שמיני עצרת בבית המקדש

סדר יום

בית המקדש פועל כרגיל בימי ביו"ט אך ניתן להקריב רק קרבנות ציבור (תמידים ומוספים) או קרבנות פרטיים לצורך אכילה, אך לא ניתן להקריב קרבנות פרטיים שלא לצורך אכילה ביו"ט (כגון קרבנות עולה), קרבנות המוסף קרבים מיד לאחר קרבן תמיד של שחר.

שמיני עצרת / שמחת תורה

שמיני עצרת הינו חג החל בכ"ב תשרי כאשר בחלק מהדברים הוא יומו האחרון של סכות ובחלק מהדברים הוא חג בפני עצמו שסימנם פז"ר קש"ב.
• פיס בפני עצמו - חלוקת הקרבנות בין המשמרות נעשית בהגרלה בפני עצמה בלי קשר לחג הסכות.
• זמן - ברכת שהחיינו בקידוש ליל החג.
• רגל - נחשב לחג שונה הן בכך שלא יושבים בסוכה והן בכך שבתפילה ובברכת המזון מזכירים שמיני עצרת ולא חג הסכות.
• קרבן - כאמור סוגי הקרבנות בחג זה שונים משל סכות.
• שיר - הלווים מנגנים את "למנצח על השמינית" שהוא עניין שונה משירי סכות המדברים בעניין מתנות עניים.
• ברכה - המלך מברך את העם ביום השמיני בלבד.
מאחר ופשט המנהג לסיים את התורה ולהרבות בריקודים ביום זה, גם בבית המקדש מתקיים חגיגות לגומרה של תורה, אך בשונה מחג הסכות ההקפות הינם ברחבת הר הבית ולא בעזרה. זמנים מפורטים יתעדכנו בערב החג באתר.

מוספי החג

בשמיני עצרת מקריבים חוץ מקרבנות התמיד גם את קרבנות מוסף הבאים:

בשבת מקריבים בנוסף את קרבנות שבת הרגילים (שני כבשים).

שיר של יום

בזמן הקרבת מוסף אומרים הלווים שיר מיוחד לשמיני עצרת את "למנצח על השמינית" (תהילים י"ב).