סדר יום ושמחת תורה

ריקודים ושמחת תורה

בית המקדש פועל כרגיל בימי יו"ט אך ניתן להקריב רק קרבנות ציבור (תמידים ומוספים) או קרבנות פרטיים לצורך אכילה, ולא ניתן להקריב קרבנות פרטיים שלא לצורך אכילה ביו"ט (כגון קרבנות עולה). קרבנות המוסף קרבים מיד לאחר קרבן תמיד של שחר.

מאחר ופשט המנהג לסיים את התורה ולהרבות בריקודים ביום זה, גם בבית המקדש מתקיימות חגיגות לגומרה של תורה. אך בשונה מחג הסוכות, ההקפות הינן ברחבת הר הבית ולא בעזרה.

זמנים מפורטים יתעדכנו בערב החג באתר.

חג בפני עצמו (פז"ר קש"ב)

שמיני עצרת הינו חג החל בכ"ב בתשרי. בחלק מהדברים הוא יומו האחרון של סוכות, אך בחלק ניכר הוא חג בפני עצמו שסימנו פז"ר קש"ב:

פ - פיס

חלוקת הקרבנות בין המשמרות נעשית בהגרלה (פיס) בפני עצמה בלי קשר לחג הסוכות.

ז - זמן

מברכים ברכת שהחיינו ("זמן") בקידוש בליל החג.

ר - רגל

נחשב לחג שונה הן בכך שלא יושבים בסוכה, והן בכך שבתפילה ובברכת המזון מזכירים "שמיני עצרת" ולא חג הסוכות.

ק - קרבן

כאמור, סוגי הקרבנות והמוספים בחג זה שונים במובהק משל ימי חג הסוכות.

ש - שיר

הלווים מנגנים את "למנצח על השמינית" שהוא עניין שונה משירי סוכות המדברים בעניין מתנות עניים.

ב - ברכה

המלך מברך את העם ביום השמיני (שמיני עצרת) בלבד.

מוספי החג ושיר של יום

בשמיני עצרת מקריבים חוץ מקרבנות התמיד גם את קרבנות מוסף הבאים:

קרבנות מוסף:

  • 🐂
    1 פר (עולה)
  • 🐏
    1 אייל (עולה)
  • 🐑
    7 כבשים (עולה)
  • 🐐
    1 שעיר (חטאת)

* בשבת מקריבים בנוסף את קרבנות שבת הרגילים (שני כבשים).

שיר של יום

בזמן הקרבת מוסף אומרים הלווים שיר מיוחד לשמיני עצרת, את "למנצח על השמינית" (תהילים י"ב).

"וּבְי֨וֹם שִׂמְחַתְכֶ֥ם וּֽבְמוֹעֲדֵיכֶם֘ וּבְרָאשֵׁ֣י חָדְשֵׁכֶם֒ וּתְקַעְתֶּ֣ם בַּחֲצֹֽצְרֹ֗ת עַ֚ל עֹלֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעַ֖ל זִבְחֵ֣י שַׁלְמֵיכֶ֑ם וְהָי֨וּ לָכֶ֤ם לְזִכָּרוֹן֙ לִפְנֵ֣י אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶֽם"
(במדבר י, י)