ראש השנה בבית המקדש

סדר יום בראש השנה

בית המקדש פתוח בראש השנה, אך ביו"ט ניתן להקריב רק קרבנות ציבור (תמידים ומוספים) או קרבנות פרטיים לצורך אכילה. לא ניתן להקריב קרבנות פרטיים שלא לצורך אכילה ביו"ט (למעט עולת ראייה).
קרבנות המוסף קרבים מיד לאחר קרבן תמיד של שחר.

בנוסף, מתקיימת בבית המקדש מצוות "תקיעת שופר" (ראה מטה).

על קביעת יום החג

מהתורה ראש השנה הינו יום אחד - א' בתשרי. אך מכיוון שלא יכלו לדעת מתי יבואו עדים לקדש את החודש ובכך לקבוע האם אלול חסר או מלא, תיקנו חכמים בזמן בית שני שהיום הראשון (ספק ל' אלול, ספק א' תשרי) יהיה ראש השנה. ואם לא יקדשו את החודש, יהיה גם היום שלמחרת ראש השנה. בשאר המקומות שלא יכלו לדעת האם באו עדים או לא, היו נוהגים לעשות שני ימים באופן קבוע.

לאחר חורבן בית שני ותקנת הלוח, נהגו לעשות בכל מקום שני ימי ראש השנה (א' ו-ב' תשרי).
בזמנינו, לאחר שנבנה הבית השלישי, ****.

מוסף ראש השנה

בראש השנה מקריבים חוץ מקרבנות התמיד גם את קרבנות מוסף הבאים:

תקיעת שופר

התורה מצווה לתקוע בשופר בראש השנה. בטעם דין זה נאמרו טעמים רבים, כאשר ענינו הוא המלכת הקב"ה והתעוררות לחזרה בתשובה, שכן בראש השנה הקב"ה יושב ודן את כל העולם.

סדר ומקום התקיעה

בנוסף, מתקיימת תקיעה מיוחדת נוספת עבור הטמאים שאינם יכולים להכנס לעזרה. על המיקום המדוייק וזמני התקיעות ניתן יהיה להתעדכן באתר לפני החג.