סדר יום בחג הפורים
בית המקדש פועל כרגיל ביום הפורים, ואין בו קרבנות מוסף מיוחדים.
עם זאת, קריאת המגילה והקרבת התמיד נעשים יחד (ראה מטה).
על חג הפורים
חג הפורים חל ביום י"ד באדר בערים שאינן מוקפות חומה ("פרזים"), ובט"ו באדר בערים המוקפות חומה. כיוון שירושלים היא עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, בבית המקדש נחגג יום זה בט"ו באדר.
כשחל פורים ("שושן פורים") בשבת, גם בבית המקדש קריאת המגילה נדחית ליום ראשון. הסיבה היא שעניים בזמן מקרא מגילה תולים עיניהם במתנות לאביונים, ואת אלו לא ניתן לחלק בשבת (גם לא בבית המקדש).
קריאת המגילה במקדש
בפורים, ברגע שמגיע זמן קריאת המגילה (בבוקר, מעלות השחר), נעצרת עבודת בית המקדש וכל הנמצאים בבית המקדש שומעים את קריאת המגילה.
הקריאה הראשית נעשית ברוב עם בהדרת מלך ברחבת הר הבית (קריאות נוספות למבקרים יתקיימו לאורך היום בבתי הכנסת השונים שבהר הבית).
הלכות ואיסורים מיוחדים (אזהרה)
חג הפורים מתאפיין בשמחה, משתה ומשלוחי מנות. עם זאת, קדושת בית המקדש דורשת הקפדה יתרה על דיני טהרה ועבודה, שאינם מאפשרים את קיום מנהגי החג בתוך העזרה:
איסור שתיית יין ושיכרות לעובדים
למרות מצוות שתיית היין בפורים, חל איסור מוחלט לעבוד בבית המקדש או אף להיכנס לאזור שבין האולם ולמזבח למי ששתה רביעית יין. איסור זה הוא חמור מאוד ובמקרים מסוימים מחייב מיתה בידי שמיים.
* במהלך כל השנה אסור לאנשי המשמרת המכהנת ולאנשי המעמד לשתות יין במהלך היום, ואנשי בית אב אסורים גם בלילה שלפני עבודתם. בפורים ****
איסור הכנסת משלוחי מנות ומאכלי חולין
לא ניתן להכניס אוכל חולין לתוך עזרת ישראל (העזרה המקודשת), כולל משלוחי מנות של חג הפורים. המבקרים מתבקשים להשאיר את משלוחי המנות והמאכלים מחוץ לעזרה או באזורים המורשים בהר הבית בלבד.
"לְקַיֵּם֮ עֲלֵיהֶם֒ לִהְי֣וֹת עֹשִׂ֗ים אֵ֠ת י֣וֹם אַרְבָּעָ֤ה עָשָׂר֙ לְחֹ֣דֶשׁ אֲדָ֔ר וְאֵ֛ת יוֹם-חֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר בּ֑וֹ בְּכָל-שָׁנָ֖ה וְשָׁנָֽה"
(אסתר ט, כ"א)